#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איתא בברייתא דהחולץ ליבמתו וחזר וקדשה צריכה חליצה מן האחים, ומשמע דאינה עליהם אלא בלאו.<br>ובסיפא איתא דעמד אחד מן האחים וקידשה אין לה עליו כלום, ומשמע דהיא בכרת.<br>איך פירשו את הברייתא לרב ששת, ולרב אשי, ולרבינא?	"לרב ששת - ס""ל לברייתא דהיא בלאו, וסיפא כר""ע דאין קידושין תופסים בחייבי לאוין. והקשו דהול""ל דלר""ע א""צ חליצה, ועלתה בקשיא.<br>לרב אשי - היא בכרת וא""ש סיפא, ורישא דחולצת איירי באחים שנולדו אח""כ וכר""ש דכה""ג אין איסור אשת אחיו שלא היה בעולמו. <span class=""font_size_80"">[ועתוס' מ""ט לא תתייבם].</span><br>לרבינא - היא בלאו וא""ש רישא. וסיפא באחים שנולדו אח""כ ורבנן דר""ש דהוי בכרת."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין צרת סוטה לרב ומדוע?<br>ואיך א""ש עם דברי ר""ש גבי אשת איש שנישאת ע""פ ע""א ובא בעלה?<br>ודקארי לה מאי קארי לה?"	"אסורה, דטומאה כתיב בסוטה כעריות.<br>ואע""ג דלר""ש ביאת וחליצת אחת מהן פוטרת צרתה, הוא משום דאיירי בסוטה דרבנן, דמדאורייתא היא מותרת דאניסא שנישאת ע""פ ב""ד.<br>והמקשן סבר דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ג' דינים נאמרו בברייתא על נכנסה עמו לסתר?<br>ואיך א""ש לרב דצרת סוטה אסורה דטומאה כתיב בה כעריות?<br>ומ""ש?"	"אסורה לביתה, ואסורה לאכול בתרומה, ואם מת בעלה חולצת.<br>ולא תקשי לרב דאיהו איירי בסוטה ודאי, והכא בסוטה ספק.<br>ורק בסוטה ודאי כתיבא טומאה, ואע""ג דכבר כתיב ונסתרה והיא נטמאה, איצטריך ללאו."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה איירי קרא ד'אחר אשר הוטמאה' לרבי יוסי בן כיפר ולרבנן?<br>ולרבנן ל""ל קרא יתר על קרא ד'ונסתרה והיא נטמאה' לס""ד ומסקנא?<br>ומדוע לא יאסור ר' יוסי בן כיפר בסוטה שנסתרה דלא גרע ממחזיר גרושתו?"	"לריב""כ - למחזיר גרושתו, שאינה נאסרת אלא מן הנישואין.<br>לרבנן - לסוטה לכתוב בה טומאה. ולס""ד קמ""ל דגם ספק סוטה. למסקנא הכל בסוטה ודאי, ולעבור עליו גם בלאו.<br>ולריב""כ סוטה לא נאסרה אפילו ודאי זינתה דהויה ואישות כתיב בה ואין איסור אלא כשגרשה והיתה לאחר ע""י קידושין."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב יהודה נסתפק במחזיר גרושתו ומת מה דין צרתה.<br>האם הספק אליבא דרבנן או ר' יוסי בן כיפר ומדוע? ומהם צדדי הספק? (2)	"לל""ק - לר' יוסי בן כיפר דטומאה על מח""ג פשיטא דפוטרת צרתה. [דהיא תועבה ואין בניה תועבין, אבל צרתה תועבה]. והספק אליבא דרבנן אי אמרינן אין מקרא יוצא מידי פשוטו וכתיבא טומאה גם במח""ג, או כיון דאיתעקר איתעקר.<br>לל""ב - לרבנן ודאי אינה פוטרת צרתה, דכיון דאיתעקר איתעקר. והספק לר' יוסי בן כיפר אי דרשינן דהיא תועבה ולא צרתה, או היא ולא בניה, אבל צרתה אסורה."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ספיקו דריו""ח במחזיר גרושתו משנישאת היה עליה עצמה או על צרתה? ומ""ט? <br>ומהם צדדי הספק? (2)"	"לל""ק - היא עצמה ודאי אסורה משום דבמותר לה נאסרה באסור לה לא כ""ש. והספק אי אלים ק""ו למדחי צרה.<br>לל""ב - צרתה ודאי חייבת, דלא אלים ק""ו למדחי צרה. והספק אי אלים ק""ו במקום מצווה או לא."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בברייתא דהיתה אחת כשרה אחת פסולה, אם היה חולץ חולץ לפסולה, אם היה מייבם מייבם לכשירה.<br>לכאורה הכוונה כשירה ופסולה לו, דאי לעלמא מאי נפק""מ ליה. ובפשוטו פסולה לו המתייבמת היא מחזיר גרושתו, ותפשוט מהכא דמתייבמת?"	"י""ל דכשירה ופסולה הוא לעלמא, ומ""מ אמרו דיחלוץ לפסולה, דלא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם."	יבמות דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בברייתא ""המחזיר גרושתו היא וצרתה חולצת.""<br>מדוע בע""כ צריך להגיה את הברייתא?<br>ולאיזה צורך הגיהו אותה עוד?"	"דא""א לומר דשתיהן יחלצו, דחליצת אחת פוטרת צרתה. ולזה צ""ל היא או צרתה חולצת.<br>אך א""כ תפשוט דצרת מחזיר גרושתו אינה מתייבמת.<br>ולזה אמרו דהיא חולצת, צרתה או חולצת או מתייבמת."	יבמות דף יא		
